דמיינתי אותך כנסיך חלומות

ידעתי שביחד שנינו לא נוכל להיות

חשבתי שאתה יפה ככוכב רחוק

אך לפתע שלחת לי חיוך שלך הכי מתוק.

את היום אני זוכרת בפרטים קטנים:

נשיקות, חיבוקים, עננים...

והשמש בחורף לפתע זרחה

כי ידע גם השמש כמה טוב לי איתך.

ויכולתי לחיות אך ורק כשראיתי אותך

וחשבתי שזהו, מאז כבשתי את ליבך.

אבל אני בשבילך הייתי רק בובה קטנה שטנית ודפוקה

שכל כך האמינה באהבה שלך ותשוקה!

זה נכון שסבלתי וזה נכון שהיה לי כואב...

מי היה מאמין מאמי, יצא גדול שברת לי ת'לב!

מאז עברו ימים, שבועות וחודשים

הכרתי פול בנים יפים וחדשים

אך יום אחד כשנישארנו אתה ואני בחדר לבד

אתה פתאום שלחת אליי שוב ת'מבט

מרוב אושר ושמחה והפחד

האמנתי שוב שתיהיה איתי ביחד.

אחרי הלילה מהחיים שלי יצאת

ורק כמה מילים בזמן פרידה אמרת:

"קרה מה שקרה, למרות שעל מעשה אני כבר מצטער

זה עבר כמו שכל דבר בעולם הזה עובר.

טוב שזה קרה בינינו"-נכון אתה צודק כי נהניתי...

לפני מילים שלך...ואחריהם רק בכיתי...

סכין גילוח ומקלחת...אך חברות הפריעו.

רק הם מהמצב הזה אותי הוציעו.

אחרי זה שוב עברו הרבה לילות ימים,

שכנעתי את עצמי שאתה מת, פשוט מחוק מהחיים!

אבל למרות הכל אתה מופיע שוב

ולא אז כאשר ליבי צעק "תשוב!",

ולא אז כאשר דמעות זלגו על הלחיים,

ולא אז כשמרוב כאב נפשי נפלתי על ברכיים.

ורק כאשר ליבי הפסיק לכאוב

פתאום גרמת מחדש לו לאהוב

אך הפעם זו אני הייתי אחת שפישלתי

כשלידיד שלי על יחסים שלנו סיפרתי

ולא רצית שידע אף איש:לא ידידים לא חברות

ידעת שזה עושה רק בעיות.

וגם אמרתי לידיד הזה דברים אישיים שלך

לא רק עלינו אלה גם על בריאותך..

אך כניראה אינו היה אחד שעליו אפשר לסמוך

ועכשיו ממך אני צריכה לשכוח...

אבל מצד שני אולי תחשוב:

כל הזמן הזה איני הפסקתי לאהוב,

כל הזמן הייתי אחת שעזרה לך בבעיות,

שנתנה לך עצות לגבי חברות,

למרות שכאב לה בשבילך חייכה

וכשכולם עזבו אותך רק היא תמכה בך.

ואפילו כשהיה לה כואב וקשה לא הראתה

אבל כאשר לך היה כואב ניסתה לקחת חלק מכאבך.

לא הפסיקה לרגע לכבד אותך

ואפילו בכתה כשפחדה לאבד אותך.

יכול להיות שכל זה לא מספיק

אבל תחשוב קצת על השיר, לך זה לא יזיק.

כל כך הרבה הקריבה למענך הילדה-

???אז מה באמת לא איכפת לך מה"סליחה" שלה

תחשוב פשוט מי תיהיה איתך בטוב וברע

???אם עכשיו תתעקש ולא תסלח לה